איך אני יוצר פרסונה?

דוגמה: ג'יין קמה כל בוקר כדי לקחת את משמרת הבוקר במכולת וחוזרת הביתה בלילה כדי למלא ולשלוח קורות חיים למעסיקים בתחום המומחיות שלה. היא מבלה עם חבריה כשהיא יכולה אבל מרגישה את הנטל לעזור לפרנס את משפחתה. היא ויתרה על ללכת למרכז הפולחן המקומי מזמן. המשפחה שלה עדיין יוצאת לחופשות מיוחדות אבל היא מוצאת את עצמה יוצאת פחות ופחות. היא לא בטוחה שהיא מאמינה שיש אלוהים אבל רוצה לדעת בוודאות

דוגמה: כל הכסף של ג'יין הולך לחשבונות רפואיים של אחיה. ככזו, כלכלית היא בקושי מסתדרת. היא רוצה להביא כבוד למשפחתה ולעצמה לפי איך שהיא נראית ומה שהיא לובשת, אבל קשה למצוא את הכסף לעשות את זה. כשהיא לובשת בגדים/איפור ישנים, היא מרגישה שכולם מסביבה שמים לב - היא רוצה שהיה לה כסף להישאר עם מגזיני האופנה שהיא קוראת. הוריה תמיד מדברים על כך שהם רוצים שהיא תוכל לקבל עבודה טובה יותר. אולי אז הם לא יהיו כל כך בחובות.

דוגמה: לפעמים ג'יין תוהה אם עליה להמשיך לבקש מהוריה את הכסף כדי לצאת עם חבריה, אבל הוריה מתעקשים שזה בסדר, ולמרות שהיא תוהה, היא אוהבת לצאת עם החברים שלה יותר מדי מכדי להדגיש את הנושא. הוריה מדברים לעתים קרובות על הדאגה שלהם שלא יהיה להם מספיק לאכול - זה מוסיף לחץ לא מודע לחייה של ג'יין ומגביר את תחושותיה להיות נטל. אין ספק שאם היא הייתה מסוגלת לצאת החוצה, זה יהיה טוב יותר לכולם.

דוגמה: ג'יין מפוחדת מהרעיון שהיא תחלה. למשפחתה כבר יש מספיק חשבונות רופא לשלם. אם ג'יין הייתה חולה בעצמה, ותצטרך להחמיץ את העבודה, המשפחה ללא ספק הייתה סובלת מזה. שלא לדבר, להיות חולה פירושו להיות תקוע בבית; שזה לא מקום שהיא אוהבת להיות בו.

דוגמה: בכל פעם שג'יין מרגישה רעידת אדמה או כשהגשמים העזים מגיעים, תחושת החרדה הכללית שלה עולה. מה היה קורה אם הבית שלה יהרס? היא לא אוהבת לחשוב על זה - סבתה חושבת על זה מספיק בשביל כולם. אבל לפעמים עולה בראשה המחשבה, "מה היה קורה לי אם אמות?" בכל פעם ששאלות אלו עולות, היא פונה לנוחות המדיטציה ושמה לב יותר להורוסקופ שלה. לפעמים היא מוצאת את עצמה מחפשת באינטרנט תשובות אבל מוצאת שם מעט נחמה.

דוגמה: ג'יין גדלה בבית שבו כל מופע של כעס או תסכול או כל סימן של דמעות ייפגש בשיימינג פיזי ורגשי. בזמן שהיא מנסה להימנע מביטויים דרמטיים כאלה עכשיו, מדי פעם היא נותנת לכעס או לעצב שלה להופיע והיא שוב נתקלת במילות שיימינג. היא יכולה להרגיש את הלב שלה נהיה יותר ויותר קהה להם על פני השטח. האם צריך להיות לה אכפת יותר? האם היא צריכה להמשיך לתת את ליבה ולהראות את עצמה רק כדי להיפגש עם בושה? לא רק זה, אלא שהיא הרגילה את עצמה להיסגר במערכות היחסים שלה עם בחורים. בכל פעם שהיא פתחה את עצמה בפני בחור, הוא הגיב בלכת רחוק מדי ולנצל את הפגיעות שלה. היא מרגישה מוקשה ותוהה אם מערכת יחסים כלשהי יכולה לגרום לה להרגיש בטוחה ואהובה.

דוגמה: ג'יין באה מרקע אתני מעורב. זה גורם לא מעט מתח בלבה שכן היא מרגישה שלהזדהות רק עם אחד פירושו לפגוע במישהו שהיא אוהבת. סיפורי המתח בעבר בין העמים השונים גורמים לה להגיב בעמדה סובלנית ואדישה כלפי הקבוצות האתניות והדתות שהן קשורות אליהן. עם זאת, "מי היא? מה היא?" הן שאלות שלפעמים היא מרשה לעצמה להרהר בהן - אם כי בלי הרבה תקווה או מסקנה.

דוגמה: ג'יין תוהה כל הזמן, "אם אני לא נפרדת ממפלגה מסוימת, וחושבת כמו שהמפלגה הזו עושה; אני יכול לקבל עבודה? אף אחד לא יודע כמה זמן המערכת הפוליטית הנוכחית יכולה להחזיק מעמד. מה אעשה אם זה לא יחזיק מעמד? מה אעשה אם זה יקרה?" ג'יין תוהה מה יקרה; מה אם מדינה זו או אחרת תשתלט? מה אם תהיה עוד מלחמה? היא מנסה לא לחשוב על זה לעתים קרובות מדי אבל קשה שלא.

• על מי/מה הם סומכים?
• איך הם מקבלים החלטות? איך נראה התהליך הזה?

דוגמה: ג'יין לוקחת את הרמזים שלה מהי אמת ממעשיהם של הסובבים אותה. היא רואה בכתבי הקודש בסיס לאמת אך מושפעת מאוד ממעשיהם של חבריה ובני משפחתה. אלוהים, אם הוא קיים, חייב להיות מקור של אמת אבל היא לא בטוחה מהי האמת הזו או איך היא משפיעה עליה. היא בעיקר הולכת לאינטרנט, לחברים, למשפחה ולקהילה בשביל מה שהיא צריכה לדעת.

דוגמה: אם ג'יין הייתה שוקל להכיר באמת את ישו, היא הייתה מודאגת ממה שאחרים חושבים עליה. היא תהיה מודאגת במיוחד ממה שמשפחתה חושבת. האם אנשים יחשבו שהיא הצטרפה לאחת מהכתות האימתניות שידעו על קיומן? האם הכל יהיה אחרת? האם הפרידות במשפחתה יהיו רחבות עוד יותר? האם היא יכולה לסמוך על האנשים שעוזרים לה להכיר את ישוע? הם מנסים לתמרן אותה?